שילוב של המילים “חינם” ו”פרמיה” יצר את המונח המפולפל. מודל ה-freemium מיוחס לראשונה לספקית כלי המידע “Alacra“, שטבעה אותו בשנת 2006, אך התרגיל השיווקי הזה ידוע כבר משנות השמונים. השיטה מייצגת מודל עסקי המציע ללקוחות שירותים חינמיים בסיסיים ושירותים משלימים בעלות נוספת. המודל עובד כך שהחברה מספקת שירותים פשוטים ובסיסיים בחינם עבור המשתמשים, במטרה לנסות ו”להתמכר”, ולאחר מכן מציעים גם שירותים מתקדמים יותר או תכונות נוספות במחיר גבוה.
מכירים טינדר?
אפליקציית הדייטים, טינדר (MTCH) הינה דוגמא מובהקת לשימוש יעיל במודל. משתמשים רבים הורידו את האפליקציה והתמכרו להחלקה, התאמה, פלירטוט ויציאה לדייט. המודל העסקי של טינדר הוא כל כך פשוט ויעיל, עד שהחברה היא כיום אחד הסטרטאפים החברתיים והיישומים הסלולריים הצומחים ביותר בכל הזמנים. השאלת המעניינת היא איך אפליקציית היכרויות חינמית מרוויחה כל כך הרבה כסף?
Tinder Plus (Freemium): מאפשרת גישה חינמית לאפליקציה ולמרבית הפיצ’רים כגון – החלקות ללא הגבלה, דייט לפי מיקום, לבטל את ההחלקה האחרונה ועוד. השירות השני שמציעה החברה הינו שירות ה- Tinder Gold אשר הינו שירות בתשלום, המספק את כל התכונות של Tinder Plus יחד עם הפונקציה של Likes You, המאפשרת לראות כמה אנשים צפו בפרופיל שלך ועשו לך לייקים. המודל בתשלום מציע בעצם לדעת מי רוצה אותך לפני שאתם סימנתם שאתם רוצים. פונקציה זו מושכת חלק גדול מהמשתמשים לתשלום מנוי קבוע.
גם בתחום המשחקים, מודל ה- “Freemium” שולט ומרוקן להורים לאט לאט אבל בביטחון את האנרק
מ- Candy Crush Saga ועד Clash of Clans, משחקי “freemium” ורכישות האפליקציות מהוות כ-70-80% מכלל הכנסות חנות האפליקציות של אפל (AAPL), מעל 10 מיליארד דולר בכל שנה. למרות צמיחת הענק בתחום המשחקים במודל זה, גיימרים מנוסים ממשיכים להאשים את המודל העסקי בהשמדת מושג המשחקים השלם. מהיום הראשון המשחקים נועדו לבדר, אך מגמת אפליקציות “החינמיות” הפכו המשחקים למנגנון חכם של משיכת כסף מארנקי השחקנים.
אנחנו מניחים שמעולם לא ביקרתם באתר תוכן למבוגרים בלבד, אבל בטוח תהיתם איך הם מרווחים כסף…
תחום התוכן למבוגרים בלבד עובד כבר שנים במודל ה- “Freemium“. מרבית התוכן באתרים הללו מתקבל בחינם, זאת כדי למשוך תשומת לב תוך ניסיון לגבות תשלום עבור תוכן פרימיום. תעשיית הבידור למבוגרים פועלת תחת מודל זה מאז האתרים הראשונים שהגיעו לרשת ויחד עם זאת תעשייה זו נאבקת להמיר תנועה באינטרנט לדולרים. אז איך זה נמשך?
הדרך הראשונה מבוססת מנויים. כל חודש הלקוח משלם סכום כסף שנקבע מראש בתמורה לגישה למוצר או לתוכן שהעסק מספק – כמו נטפליקס (NFLX), אבל עם תוכן למבוגרים. כדי למשוך לקוחות פנימה, עסקים המשתמשים במודל זה משלמים לעסקים אחרים כדי לפרסם את המוצר או התוכן שלהם.
הדרך השנייה מבוססת פרסומות. עסקים אלה מציעים תוכן בחינם ללקוחותיהם, אך עליהם למכור שטח באתר או באפליקציה שלהם לעסקים המעוניינים לפרסם את המוצר או התוכן שלהם בכדי להרוויח כסף.
המודל המצליח מעורר אמוציות רבות בקרב חברות, ארגונים וחוקרים. מודל זה נותן אפשרות לחברות למכור מוצרים מתחת למחיר השוק בתקווה לייצר בסיס לקוחות רחב מספיק שמתוכו יהיו מספיק לקוחות שיסכימו לשלם. כריס אנדרסון, הגורו של עולם המידע, כתב ספר עטור פרסים שנקרא “FREE“. בספר נעשית בחינה נוספת של האופן שבו הטכנולוגיה הדיגיטלית משנה את החיים והעסקים, הפעם דרך מה שתואר בכותרת של הספר “מחיר קיצוני” – אפס. עסקים שמבוססים על הצעת דברים בחינם אינם חדשים – משדרים בטלוויזיה ורדיו למשל, מבדרים את הצופים והמאזינים בחינם בתמורה לתשומת ליבם – אך אין ספק שיש יותר דברים חינמיים מכפי שהיה בעבר.
לפי דבריו, מודל ה-“Freemium” מתפשט בעולם האינטרנט בגלל הבדל מהותי אחד. אנדרסון מפריד בין עולם הלבנים והבטון (שאנדרסון מכנה את עולם האטומים) לבין העולם הדיגיטלי (אותו אנדרסון מכנה את עולם הביטים). בעולם האטומים כל פריט יקר לייצור ולהפצה, בעוד בעולם הביטים זה עולה כמעט כלום ויש לכך השלכות רבות. דגמי התמחור הופכים משתנים לאין שיעור. העתקה לא עולה כמעט כלום. אנשים יכולים ליצור סיפורים, שירים וסרטים ולהפיץ אותם לאנשים אחרים, בחינם.
עלויות הייצור וההפצה אפסיות, מה שמאיים על חברות התוכן. ויקיפדיה, למשל, מציעה את העולם, את היקום ואת כל הפרטים הקטנים לכל מי שיש לו חיבור לאינטרנט, תוך הרס של האנציקלופדיה.
שיתוף קבצים ותוכנות כמו napster, kaza ו e-mule שבני ה30+ מבינינו גדלו בתוכם הביאו הנאה חסרת ערך למיליונים תוך איום ורמיסה על קיומם וזכויותיהם של חברות התקליטים והאמנים. תוכנות פיראטיות כמו steam ו all-seen-eye של תחילות שנות ה2000 ו popcorn-time של ימינו הציגו למיליוני אנשים הסרטים ההוליוודיים בחינם, וכך גם בתחום התוכנה והמשחקים.
מודל “Freemium” הוא חלק מהעולם החדש, והוא כאן כדי להישאר. עולם בו לגדולים יש יתרון מובהק וחוק המספרים הגדולים תקף בו. במודלים אילו ממשיכים לגייס מיליוני לקוחות בחינם ומתוכם אחוז נמוך מאוד של משתמשים משלמים מאפשרים לחברה להתקיים ולצמוח.
