לאן נעלמו 17 מיליארד שקלים מכספי הציבור?
השבוע כינסו ראש הממשלה נפתלי בנט ושר החוץ יאיר לפיד מסיבת עיתונאים ובה הכריזו על פירוק הממשלה ועל כניסת המדינה לבחירות בפעם החמישית בארבע השנים האחרונות, בחירות אלו צפויות להתקיים בסוף אוקטובר.
אז מה המשמעות של פירוק הממשלה על הכלכלה שלנו? איך תשפיע כלכלת הבחירות על האינפלציה, על יוקר המחיה ועל מדדי המניות?
נתחיל מהבסיס, עלות מערכת הבחירות הקרובה תעלה כ-3 מיליארד שקלים, תוסיפו לזה את ארבעת מערכות הבחירות האחרונות שעלו כ-14 מיליארד שקלים. כלומר, 17 מיליארד שקלים אשר יצאו מקופת המדינה ובסופו של דבר מכיסינו! אך ורק על בחירות ב-5 השנים האחרונות שלמעשה לא הובילו לשום שינוי.
מבחינת מדדי המניות, מחקרים מהעבר הראו כי בתקופות בהן היו ממשלות מעבר בישראל מדדי המניות הניבו תשואה יפה ואף טובה יותר מהמדדים האמריקאים באותן תקופות. ראוי לציין כי ישנם הרבה מאוד משתנים מורכבים לניתוח ולמדידה שהשפיעו על המדדים הישראלים והאמריקאים באותן תקופות וקשה לייחס באופן ישיר את התשואה העודפת לתקופת הבחירות.
ניתן לומר כי חלק משמעותי מהתופעה הזאת מיוחס למושג שנקרא כלכלת בחירות – ע”פ ההגדרה, כלכלת בחירות היא מדיניות כלכלית שמנהיגה ממשלה בתקופה שלפני בחירות על מנת לפתות את ציבור הבוחרים להצביע למפלגה השולטת. דוגמה לאירוע זה התרחשה בישראל ב-1981, כאשר שר האוצר דאז, יגאל הורוביץ, נלחם באינפלציה משתוללת, עשה קיצוצים רבים וניסה לייצב את המשק. בינואר 1981 התפטר ומונה במקומו יורם ארידור שהחליט לפעול במדיניות שמטיבה עם העם. הוא ביטל את מס הירושה, הוריד מכסים ומיסים על מרבית מוצרי הצריכה ובעם נוצרה תחושה של כלכלה חיובית וטובה. אך, כבר באותה תקופה היו כאלה שייחסו את פעולותיו לכלכלת בחירות. בתקופה שאחרי הבחירות נכנס המשק לסחרור נוסף כאשר האינפלציה חזרה יחד עם מיתון. מומחים רבים טענו כי ניתן היה למנוע או לפחות לצמצם את המשבר אם היו פועלים בצורה כלכלית נכונה יותר ופחות פופוליסטית.
ממשלת ישראל נכון ליוני 2022 מתמודדת עם אתגרים. שר האוצר ליברמן הבטיח כי לא יעשה כלכלת בחירות וימשיך לפעול לטובת האזרחים ולטובת הכלכלה הישראלית, אך פרסם יום אחרי ההכרזה על הבחירות כי יוריד את מס הבלו על הדלק.
באופן יחסי לשאר העולם, ישראל נמצאת במצב כלכלי טוב. האינפלציה בישראל היא פחות ממחצית מהאינפלציה בארה”ב, קצב הצמיחה גבוה, האבטלה בשפל של עשורים, וכל זאת יחד עם הקטנת הגירעון באופן מרשים.
נכון להיום עדיין קיים תקציב בתוקף עד סוף השנה שאישרה הממשלה הנוכחית. תקציב זה צפוי לייצר יציבות לפחות בתקופה הקרובה, אך כשייגמר תוקפו, מדינת ישראל עדיין לא תהיה עם ממשלה יציבה שתוכל להעביר תקציב מחדש ויהיו לכך השלכות כלכליות משמעותיות.
אחד החששות המרכזיים הוא ניצול התקופה למטרות פוליטיות. בפני ליברמן עומדות דילמות רבות הקשורות לצורך הפוליטי שלו, וכן הוא צפוי לעמוד בלחצים רבים מצד מספר עצום של שרים וחברי כנסת בניסיונם להתחזק באמצעות “שוחד” פוליטי לקראת הבחירות.
ליברמן צריך לקבל החלטות בנוגע למספר נושאים חשובים בכלכלה הישראלית:
שכר המינימום – ההעלאה של השכר אמנם נתפסת כצעד חיובי מצד הציבור, אך חשוב לציין כי עליית שכר מגדילה את ההוצאות של העסקים ולא מן הנמנע שהעלאה זו תתגלגל בחזרה אל הצרכנים ותגרום ללחצים אינפלציונים נוספים.
שכר המורים– שר האוצר נדרש לקבל החלטות בנוגע לשכר המורים ועשוי במצב הנוכחי להסכים לכל תנאיהם ולוותר על התאמת ימי החופש של המורים לשוק העבודה ולתנאים נוספים שמעמיד האוצר בפני המורים.
תוכנית דירה בהנחה – לאחרונה הודיע שר השיכון על הרחבת התוכנית דירה בהנחה, תוכנית שנויה במחלוקת שנתפסת על ידי רבים כתוכנית פופוליסטית.
רפורמות נוספות – מעבר לכך צריך גם שר האוצר לקבל החלטות בנוגע לרפורמת החקלאות, שינוי תעריפים בתחבורה הציבורית ושכר השוטרים, העובדים הסוציאליים, נהגי התחבורה הציבורית, אחיות ורופאים.
בגישה האופטימית ניתן לקוות כי החלטות הממשלה ומשרד האוצר בתקופה הקרובה ישפיעו על כולנו ויחילו שינויים משמעותיים לטובת האזרחים וכלכלת המדינה וזאת משיקולים של הטווח הארוך ולא רק על מנת לקושש את קולות המצביעים.
אם נאמץ את הגישה הפסימית ואולי הריאלית – ייתכן כי העדר משילות ויציבות פוליטית יובילו את מדינת ישראל אל עבר משבר כלכלי. על זה אמר אלברט אינשטיין – ״ אי-שפיות זה לעשות אותו דבר פעם אחר פעם ולצפות לתוצאות שונות”. כלומר, אם היו לנו בחירות חמישיות בשלוש השנים האחרונות וכלום לא השתנה כנראה שאי היציבות השלטונית תמשיך.
אז מה עושים?
ישראל מדינה נפלאה עם כלכלה חזקה, יחד עם זאת, אנחנו מהווים כ- 0.5% מהתוצר העולמי. אנחנו מאמינים שתיק השקעות טוב צריך להיות מפוזר גלובלית ולכן אנו דוגלים בפיזור השקעות עולמי, כך שגם בימים סוערים פוליטית וכלכלית, לא כל האחזקות יהיו מושפעות מכך.
