נחושת – הסחורה ששווה זהב!

נחושת – הסחורה ששווה זהב!

חלק גדול מתשומת הלב של העולם, וגם שלנו, מושקעת בחברות שממוקדות במהפכה הדיגיטלית שעוברת על העולם. מהפכה זו אמנם מבוססת על מידע – אבל בתחתית השרשרת שלה, היא עדיין נעוצה עמוק בעולם הפיזי, שכן חברות הטכנולוגיה נשענות בסופו של דבר על אספקה של חומרי גלם לייצור מכשירי קצה שונים. רוב חומרי הגלם (“סחורות בסיסיות” בשפת הכלכלה) נוצרים בצורה טבעית ונאספים מהטבע בהליכיי כרייה. חלק קטן מהן מיוצר באופן מלאכותי, וחלק אחר ממוחזר (עץ ומתכות).

הנה כמה סוגי סחורות בסיסיות:

  • מתכות כגון זהב וכסף שנדרשות בין השאר לייצור תכשיטים ומוצרי אלקטרוניקה.
  • נפט, פחם וגז טבעי הנדרשים לייצור חשמל, דלק ומוצרי פלסטיק.
  • עץ הנדרש לייצור בתים ורהיטים.
  • מתכות כגון ברזל, אלומיניום ונחושת הנדרשות לייצור מבנים, כלי רכב, מוצרי אלקטרוניקה ועוד.
  • כימיקלים הנדרשים לייצור תרופות, מוצרי מזון וחומרי ניקוי.

בזמנים של התרחבות כלכלית, הביקוש לסחורות עולה, דבר שגורם בדרך כלל לעליית מחירים בשל המגבלות על ההיצע (הקמת מכרות חדשים לוקחת זמן רב).

כולם רוצים נחושת

בסקירה הנוכחית בחרנו להתמקד בסחורה מעניינת במיוחד: הנחושת, שנמצאת כמעט בכל מקום. נחושת היא מתכת בעלת יתרונות רבים וביניהם מוליכות חשמל וחום גבוהה מאוד, היא מונעת חלודה ויש לה תכונות אנטי בקטריאליות.

כריית עפרות הנחושת נעשית בדרך כלל במכרות פתוחים, ולאחר מכן היא עוברת תהליכים כימיים שבסופם מתקבלת נחושת טהורה. מחיר הנחושת נקבע בבורסות לסחורות בלונדון ובשיקגו. כיום היא מיוצרת בכ-20 מדינות, וכמחצית הכמות מגיעה משלוש מדינות בלבד: סין, צ’ילה ופרו המייצרות יחד כ-9.6 מיליון טון מתוך כ-20 טון בשנה. כמו כן, ניתן למחזר נחושת משומשת ממוצרים שיצאו משימוש. השימוש בנחושת נרחב מאוד ועל פי הערכות, הביקוש השנתי נאמד בכ-28 מיליון טון בשנה.

כ-40% מייצור הנחושת הגלובלי מועבר לבניית מבנים ותשתיות, בין השאר בגגות ובצינורות למערכות חימום ביתי. שימוש נרחב נעשה גם בכלי תחבורה (מטוס נוסעים דורש כ-200 קילומטר של חוטי נחושת). גם סקטור הבריאות משתמש בנחושת במוצרים הבאים במגע עם הצוות ועם המטופלים, כגון ברזים וידיות, בשל התכונה האנטי בקטריאלית של הנחושת.  

ביקוש גדול – היצע מוגבל

ומה צפוי לקרות בשנים הקרובות? ע”פ ההערכות, הביקוש לנחושת ילך ויגדל – בעוד שההיצע יצמח בשיעור קטן יותר, מה שאומר שמחיר הנחושת צפוי לעלות.

ההערכות הללו מבוססות בין השאר על המודעות הגוברת לאיכות הסביבה – בשנים האחרונות חל גידול בהיצע ובביקוש לטכנולוגיות ירוקות, במטרה להילחם בהתחממות הגלובאלית. השימוש בתחנות כוח לייצור אנרגיה ירוקה נמצא במגמת עלייה והתחזית היא כי עד שנת 2050, כ-73% מייצור החשמל יגיע ממקורות ירוקים, ואלו דורשים שימוש בכמות מסיבית של נחושת.

גם העלייה בביקוש ובייצור של כלי תחבורה חשמליים מגדילה משמעותית את הביקוש לנחושת. לייצור רכב חשמלי נדרשת פי 4 נחושת מאשר לייצור רכב רגיל, וגם עמדות ההטענה לכלי רכב חשמליים דורשות נחושת רבה.

ומה לגבי היצע הנחושת העתידי בעולם? האנליסטים צופים כי ההיצע הקיים אינו מספק וכי החל משנת 2022 צפוי להתחיל מחסור. לא פשוט למצוא נחושת חדשה, בעיקר בשל התחזקות הרגולציה והמודעות הגוברת להשפעת הכרייה על איכות הסביבה. על פי ההערכות, משך הזמן להשלמת הקמת מכרה חדש הוא כ-20 שנה. כל הגורמים האלו כבר משפיעים על מחירי הנחושת, ומחירה חצה באחרונה את שיא כל הזמנים.

גרף 1

גרף 2

גרף 3

אז איך משקיעים?
יש מספר דרכים להיחשף לנחושת ובהן חוזים עתידיים, השקעה בחברות כרייה והשקעה בקרנות סל. אנו משלבים את ההשקעה בנחושת בתיקי המשקיעים שלנו, בהתאם לפרופיל שלהם ולסל המוצרים הכללי.
בעבור משקיעים פרטיים, יש שתי דרכים פשוטות:

CPER: United States Copper Index ETN.1
קרן ייעודית להשקעה בחוזים עתידיים על נחושת המאפשרת להיחשף למחיר הנחושת.

COPX: Global X Copper Miners ETF.2
קרן סל המחזיקה בכ-33 חברות ציבוריות הפועלות בכריית נחושת. ההשקעה בקרן סל מאפשרת לייצר פיזור רחב של ההשקעה והקטנה של הסיכון ממנייה בודדת.

חשוב לציין כי השקעה בסחורות אינה מתאימה למשקיעים סולידיים ורצוי כי משקלה בתיק ההשקעות יהיה נמוך.

אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ השקעות בידי יועץ השקעות בעל רישיון עפ”י דין המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. החברה מחזיקה ו/או עשויה להחזיק ו/או למכור במסגרת פעילותה השוטפת, ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים של החברה הנסקרת, והיא עשויה לקיים קשרים עסקיים נרחבים ומגוונים עם החברה הנסקרת, למועד מסמך זה ו/או במועדים אחרים, הכל כמפורט לעיל ובין היתר משום כך ולאור האמור לעיל עשוי להיות לחברה ו/או נושאי המשרה שלה ו/או מנהליה ו/או עובדיה ו/או מי מטעמה עניין אישי בנכסים ו/או בחברות ו/או בניירות הערך המוזכרים בכתבה. אין בתשואות העבר כדי להבטיח תשואות דומות בעתיד.

כתיבת תגובה