“קיימות במובנה הרחב היא היכולת להמשיך לקיים תהליך או מצב לאורך זמן. באקולוגיה, מערכת בת קְיָימָא היא מערכת שהמגוון הביולוגי שלה ופוריותה נשמרים לאורך זמן. ביצות ויערות בוגרים ובריאים הם דוגמאות למערכות ביולוגיות בנות קיימא. בשביל בני האדם, קיימות היא הפוטנציאל לחיים של רווחה בטווח הרחוק, מבחינה סביבתית, כלכלית וחברתית.“
קיימות.. על מה בעצם מדברים ועל מה כל המהומה? בשנים האחרונות מונח זה והערכים שמייצג מתחילים לצבור תאוצה ומקום מרכזי בתודעת בני האדם, באשר הם. הקיימות היא מעין מפתח במלחמת ההישרדות, תהליך בדרך לחיי נצח. בעוד שגרטה קיבלה את בימת האום, קיימות כקונספט מקבלת היום הכרה באקדמיה, בחדשות, וגם בעולם התאגידי.
מאמרים רבים נכתבו סביב שאלת חובותיו של תאגיד וסל הערכים שיש ליחס לו. במקומות בהם החוק והדין שתקו, נכנסה הפסיקה שלאט לאט השתילה בתוך ה- DNA התאגידי חובות שאפיינו עד אותה העת את האדם בר קיימא.
האם תאגיד שנועד להשיא רווחים אחראי על רווחת הסביבה בה הוא חי? ובכן, היום ברור לכל כי התשובה לשאלה חיובית. תאגידים שנהנים ממשאבי העולם, הם בעלי תפקיד מרכזי בשמירתו. ודוק, התעלמות מחובה זו בנקודה בה אנו נמצאים היום, היא אינה עוד פאול שניתן לספוג ולהמשיך או קנס בגין נזק שנגרם. היום מדובר בסטנדרט נדרש, חיוני, אקוטי להמשכיות של כולנו.
וגם אם את או אתה לא דוגלים בלמחזר, ומאמינים בכל ליבכם שהתחממות גלובלית היא תאוריית קונספירציה, וגם אם אתם חולקים אמונות אלה עם קבוצות אנשים אדירות – העולם מאותת לנו שכדאי שנעצור, נסתכל ונבין.
חברות ציבוריות וענקיות הבינו שגם אם ישנו מיעוט עקשן שאינו מאמין בכל האמור, עליהן להציג חזית עם מה שנכון, שעל כולנו מוטלת החובה להיות קצת יותר ערים ונכונים, ולהם ההשפעה.
לא זו אף זו, קיימות כקונספט נכנסה לפעילות החברה ואף קיבלה נושאי משרה עליהם מוטלת מלאכת הקיימות. הקונספט לא נעלם מעיני השוק, והיום ניתן למצוא התייחסות לסוגיית הקיימות בדוחות כספיים של חברות, בהודעות, בקידום אסטרטגיות חדשות או שינויים טכנולוגים, ואף כבאנר חדש באתרי הסוקרים את העולם הפיננסי.
אז איפה הכסף?
כמי שמאמינים שלאספקט זה יש גם שווי כלכלי בעבור חברה, הן בפן התפעולי והן מבחינת המוניטין, בחרנו מספר חברות מתחומים שהלכו את המייל הנוסף כדי לאותת לעולם שירוק זה השחור החדש.
Nike vs Adidas
חברת NIKE, ענקית הספורט והלייפסטייל מדורגת בשלישייה הפותחת במכירותיה בתחום האופנה. נכון לדוח שפורסם בסוף שנת 2018, כמעט 20% מהפוליאסטר בו השתמשו לייצור מוצריהם היה ממוחזר, והחברה פועלת להעלות נתון זה משנה לשנה. מעבר לתפעול קווי ייצור מוצריה בהיבט החומרים הממוחזרים, פועלת החברה להאיר את עיניהם של מעצבים נוספים ולעודד את מרכזיות התחום.
כך, בחודש מאי פרסמה החברה מדריך למעצב המעוניין לפעול בצורה ירוקה כשהמדריך מספק נקודת מבט ירוקה על כל השלבים מרגע העיצוב ועד אספקתו ללקוח. עוד, יצאה החברה בחודש הקודם בקמפיין Move To Zero שהדגיש את השפעות ההתחממות הגלובלית על תחום הספורט והכושר הגופני, תחום הפעילות ומקור ההכנסות המרכזי של החברה. החברה הדגישה כי תפעל למען העלאת מודעות לתופעה ותפעל לצמצם את השפעותיה על אפקט החממה.
כמו NIKE, גם חברת ADIDAS נבצעת בירוק. בהנחה שהחברה תצליח במשימה שהציבה לעצמה, היא תהיה חוד החנית בתחום הקיימות. החברה הצהירה לאחרונה כי בכוונתה להגיע ל100% שימוש בפלסטיק ממוחזר במוצרים עד שנת 2024, במקום פוליאסטר שהוא פלסטיק סינטטי. המהלך של החברה החל בשנת 2017, אז מכרה מיליון זוגות נעליים שיוצרו מפלסטיק ממוחזר, כשבשנת 2018 המספר עמד על חמישה מיליון וצפוי השנה להסתכם ב11 מיליון. בשנת 2018 חסכה החברה כ40 טון של פלסטיק ממוחזר בקרב משרדיה ומפעליה בלבד. עם דרישות עולות בקרב צרכנים לסחורה ירוקה יותר, יתכן שהצרכן המסור יותר לתחום אף יעבור לרכוש מאדידס במקום מתחרותיה עם הזמן.
כששתי חברות בסדר גודל זה נלחמות בשימוש בפוליאסטר ומחליפות אותו בפלסטיק ממוחזר, מדובר בהיתכנות לקיטון אדיר בצריכה של אלה. נכון להיום, פוליאסטר מהווה 50% מהחומרים בהם עושות שימוש החברות שמוכרות 900 מיליון מוצרים.
בדרך הטובה שרצופה בקבוקי פלסטיק ואשפה שאינה מתכלה צועדות חברות נוספות מתחום האופנה, ביניהן LVMH שפועלת בשיתוף פעולה עם סטלה מקרטני וגם INTIDEX, חברת האם של קבוצת זארה. בעוד שסטלה מקרטני ידועה כמובילה בתחום, היא מהווה רק חברה אחת מתוך תאגיד הענק של לואי ויטון, ולכן הגם שהמהלך הוא מבורך, השפעותיו שוליות אלא אם תבחר החברה להנחיל את המהלכים על כל החברות בשליטתה. להבדיל, חברת זארה, בעלת הכנסות של מעל 30 מיליארד דולר שנתיים, הצהירה כי עד שנת 2025 100% ממוצריה ייוצרו מחומרי גלם שהם 100% אורגני, ירוק או ממוחזר.
כך עשתה גם חברת KERING, מתחרתה של LVMH בהודעה לאחרונה. החברה מובילה קואליציה של חברות מהתחום שהצהירו והבטיחו לעשות מאמץ משותף ולפעול למען צמצום הפגיעה הסביבתית. בין החברות ניתן למצוא את מנגו, דקאטלון ורבות אחרות.
לסיכום
מספר רב של חברות הן חלק מהמהפכה, והסיבות לכך אינן אלטרואיזם גרידא אלא נובע מכך שהתנועה הירוקה לא פוסחת על הצרכים שרוצים לחיות בעולם נקי יותר. יובהר כי הגם שמדובר בכתיבה זו על סקטור מצומצם לכאורה, חברות מתחומים שונים פועלות לשם כך גם כן, אך בין אם ידעתם ובין אם לא, דווקא לחברות מתחום האופנה השפעה אדירה על נזקים סביבתיים ולכן מהלכים אלה יכולים באמת ובתמים להאט את האפוקליפסה הסביבתית. אנו מאמינים כי מעבר לאוויר נקי יותר שאנו ננשום כצרכנים, למהלך תהיה השפעה חיובית גם על התאגידים כיחידות כלכליות מניבות.
