אחרי עשור של דשדוש: האנרגיה הגרעינית עומדת להרים ראש

אחרי עשור של דשדוש: האנרגיה הגרעינית עומדת להרים ראש

האנרגיה הגרעינית היא סקטור לא פופולרי, שמושמץ ומותקף מכל כיוון. סביר שמעולם לא נחשפתם או חשבתם על האפשרות להשקיע בו. הסקטור נמצא במגמה שלילית כמעט עשור שלם, אבל לדעתנו הוא צפוי להפתיע לטובה בעשור הקרוב – אז בואו להכיר את תחום האנרגיה הגרעינית, יהיה פיצוץ!

היסטוריה מורכבת, תדמית לא מוצדקת.
השם הרע שיצא לאנרגיה גרעינית נגרם בשל כמה אסונות כבדים, ויחסי ציבור נוראיים. האסון המוכר מכולם התרחש בצ’רנוביל שבאוקראינה, כאשר תחנת כוח גרעינית התפוצצה עקב תחזוקה רשלנית שגרמה לנזק סביבתי אדיר. בפוקושימה שביפן אירע אסון גדול נוסף, לאחר שתחנת הכוח ניזוקה עקב צונאמי. בעבר הרחוק יותר, התרחש אסון באי שלושת המילין בפנסילבניה ארה”ב, כאשר תחנת הכוח התפוצצה עקב טעות אנוש, ללא נזק משמעותי. לאחר האסונות, פוליטיקאים ופעילים לאיכות הסביבה קראו לסגירה של כל תחנות הכוח הגרעיניות.

האסונות ביפן ואוקראינה אכן גרמו לנזק רב ולפגיעה סביבתית משמעותית, אך מבחינת פגיעה בנפש, המספרים נמוכים מהתפיסה המקובלת, במיוחד כאשר משווים אותם לנפגעים ממקורות אנרגיה אחרים.

האסון בצ’רנוביל הביא למותם של 30 עובדים מהאירוע הראשוני ועוד כ-60 מהאנשים שנשלחו לאטימת הכור. בנוגע למתים מהנשורת הגרעינית, ההערכות מדברות על 4,000 עד 16,000 איש, מספר משמעותי אך כזה שכולל כל מוות שמקושר לאסון. האסון בפוקושימה לא גרם למוות ישיר כתוצאה מפיצוץ הכור, אך 50 איש מתו בתהליך הפינוי. בשנת 2017 הרשויות דיווחו ש-2,129 בני אדם מתו מגורם כלשהו הקשור לאסון.

להלן טבלה שמציגה את מספר מקרי המוות שנגרמו בצורה ישירה או עקיפה בתהליך הייצור לפי תפוקת האנרגיה בטרה-וואט לשעה (TWH) לפי מקורות האנרגיה השונים:

כפי שניתן לראות, כאשר מחשבים גם גורמים עקיפים כגון תאונות עבודה וזיהום סביבתי, מגלים כי אנרגיה גרעינית היא למעשה אחד ממקורות האנרגיה הבטוחים ביותר.

דוגמה לפער תפיסתי זה ניתן לראות גם בהשוואה בין כמות מקרי המוות ממטוסים לבין כמות מקרי מוות מכלי רכב. התרסקות מטוס תופסת את הכותרות של כל מהדורות החדשות, אך בפועל כמות התאונות וכמות מקרי המוות בהשוואה לנסיעה במכוניות קטנה לאין שיעור.

פער עצום בהבנה

אז איך עובדות תחנות כוח גרעיניות? הנה הסבר קצרצר וממצה (מי שרוצה להרחיב את הידע יכול למצוא מידע רב בקישור הבא).

הטכנולוגיה לייצור חשמל באמצעות אנרגיה גרעינית, פותחה לראשונה בשנות החמישים. היא פועלת בצורה דומה מאוד לתחנות אנרגיה שמבוססות על דלק מאובנים, כלומר באמצעות טורבינות שמייצרות חשמל מקיטור. ההבדל העיקרי הוא מקור האנרגיה שמייצר את הקיטור. תחנות כוח גרעיניות מבוססות על תגובת שרשרת גרעינית, שגורמת לשחרור אנרגיה. בפצצות גרעיניות המטרה היא להשיג שחרור מקסימאלי במינימום זמן באמצעות פיצוץ, ומנגד בתחנות כוח המטרה היא להשיג שחרור יציב ואיטי.

בדומה לנפט, גם אורניום עובר ארבעה שלבים עיקרים כדי שניתן יהיה לייצר ממנו אנרגיה: כריית אורניום במכרות ועיבוד ראשוני, זיקוק, המרת האורניום מאבקה לגז והעשרת החומר הרדיואקטיבי לריכוז של כ 3%-5% (נשק גרעיני מועשר לרמה של כ-90%). מחזור זה נמשך 18-24 חודשים.

תחנות אנרגיה גרעיניות יכולות לצרוך אורניום ממוחזר מאורניום לאחר השימוש בו, או מאורניום מועשר מנשק גרעיני.

לאחר ניצול מלא של האורניום המועשר, נוצרת פסולת גרעינית הפולטת קרינה רדיואקטיבית אותה יש לסלק ולהטמין. הפסולת מועברת לאחסון במכלי פלדה אטומים המוקפים בשכבת בטון החוסמת את הקרינה ומונעת דליפה של פסולת רדיואקטיבית. במכלים אלה מאחסנים את הפסולת הגרעינית למשך עשרות שנים עד שהקרינה מפסיקה. בארה”ב הצטברו לאורך השנים כמאה אלף טון של פסולת רדיואקטיבית מכל תחנות הכוח ומייצור נשק. מדובר בכמות לא קטנה, אך לצורך השוואה תחנות הכוח הפחמיות בישראל מייצרות כמות פסולת זו בחודש אחד בלבד.

נכון ליוני 2020 יש כ-440 תחנות כוח גרעיניות בעולם המספקות כ-390 גיגה וואט או כ-11% מהאנרגיה (בארה”ב אנרגיה גרעינית מספקת כ-20% מתפוקת החשמל) וצורכות כ-79.500 קילו טון של אורניום מועשר בשנה, כאשר כ-80% מהאורניום המועשר מגיע ממכרות והשאר ממחזור של אורניום משומש.

לתחנות כוח גרעיניות יש אורך חיים מוגבל וידוע מראש של 20-40 שנה, אך ניתן להאריך תקופה זו באמצעות השקעה נוספת.

היתרונות של האנרגיה הגרעינית

–  היא למעשה אנרגיה ירוקה, שכן היא אינה פולטת מזהמים או גורמת לנזק סביבתי. הליך הייצור של אורניום מועשר הוא השלב העיקרי בו נפלטים מזהמים, אך מדובר בכמות זניחה.

–  היא מספקת מקור אנרגיה יציב וקבוע ללא תלות במזג האוויר, בניגוד למקורות אנרגיה ירוקים אחרים.

–  הקמה של תחנת כוח גרעינית דורשת הרבה פחות חומרי גלם (בטון, ברזל, זכוכית ועוד) בהשוואה למקורות אנרגיה ירוקים אחרים.

–  עלויות ההקמה של תחנות כוח גרעיניות גבוהות, אך עלות התפעול השוטף נמוכה מאוד. 

מחיר האורניום – שינוי מסתמן

בעשור האחרון נוצרו גורמים רבים שגרמו להיצע האורניום לגדול – ובמקביל לקיטון בביקוש. מחיר האורניום החל להיסחר במגמה שלילית ארוכת טווח, כפי שניתן לראות בגרף הבא המציג את מחיר האורניום משנת 2010 ועד היום:

מחיר פאונד של אורניום ירד מ-72 דולר עד לשפל של כ-18 דולר. עם זאת, באחרונה המגמה התייצבה ואף החלה לעלות. גורמים רבים מצביעים על אפשרות שלאחר עשור, שוק האורניום יוצא לדרך חדשה:

  1. יפן החזירה תשעה כורים לפעילות מלאה, והחלה בהקמה של שלושה כורים חדשים. בשאר העולם, 52 תחנות כוח גרעיניות נמצאות בשלבי בנייה שונים, מרביתן באסיה (בעיקר בסין והודו).
  2. כמות החומר לכריה במכרות מוגבלת ולכן יש צורך להשקיע כספים ומשאבים רבים בחיפוש, בבחינה גיאולוגית, בפיתוח ובהקמה של מכרות חדשים. אנליסטים מעריכים כי על מנת ליצר כדאיות כלכלית בהקמה של מכרות חדשים, על מחיר האורניום לעלות לכ-60 דולר (עלייה של כ-100%). הקמה של מכרה דורשת השקעה כספית אדירה ורגולציה נוקשה ולכן תהליך זה נמשך כשש שנים.
  3. על פי דוח של ארגון האנרגיה הבינלאומי (IEA), עד שנת 2040 כמות האנרגיה שתיוצר מתחנות כוח גרעיניות צפויה להכפיל את עצמה. אנליסטים המסקרים את התחום מעריכים כי כבר משנת 2020, ההיצע לא יוכל לעמוד בביקוש העולמי בהתבסס על המכרות הפועלים.
  4. מדינות רבות בעולם, בעיקר מדינות מפותחות, הכריזו כי בכוונתן להגיע למצב של אפס פליטת מזהמים במהלך העשורים הקרובים, כאשר המטרה העיקרית שלהן היא להמיר את מקורות ייצור האנרגיה למקורות מתחדשים וירוקים. נכון להיום, יעד זה אינו אפשרי מכיוון שמקורות האנרגיה המתחדשים אינם מספקים אנרגיה בצורה רציפה וקבועה וטכנולוגית אגירת האנרגיה אינה בשלה דיה כדי לאפשר זאת. יותר ויותר גורמים טוענים כי יש לאמץ אנרגיה גרעינית כדי לעמוד ביעדים אלו.

כיצד ניתן להיחשף לשוק?

בסקטור פועלות מספר מצומצם יחסית של חברות, מרביתן בתחום האקספלורציה (חיפוש מכרות), שהוא ספקולטיבי ביותר ולא מתאים לרוב המשקיעים. להלן שתי דרכים אפשריות לחשיפה פחות ספקולטיבית:

–  קרן סל Global X Uranium (טיקר URA), קרן ותיקה יחסית שהחלה להיסחר בסוף שנת 2010 (קצת לפני אסון פוקושימה). הקרן מחזיקה כ-38 חברות שונות, בהן חברות מתחום המכרות, חברות שבונות תחנות כוח גרעיניות וכמה חברות קטנות. קרן זו מציעה חשיפה לסקטור באמצעות פיזור רחב.

–  חברת CAMECO הקנדית (טיקר CCJ) היא החברה המערבית הגדולה ביותר שפועלת בתחום ויש לה שתי פעילויות עיקריות. פעילות אחת שמבצעת קנייה ומכירה, אקספלורציה, כריה ועיבוד של אורניום. פעילות שניה של זיקוק, המרה ומחזור של אורניום מועשר בעבור תחנות הכוח. לחברה לקוחות באמריקה, באירופה ובאסיה. להלן נתונים עיקרים:

נתונים 11/05/2021
מחיר מניה בדולרים 19.65
שווי שוק במיליוני דולרים 7,814
P/E מכפיל רווח אין
FP/E מכפיל רווח עתידי (12 חודשים) 85
P/S מכפיל מכירות 7
EV/S מכפיל שווי פעילות למכירות אין
סה”כ מכירות 12 חודשים (TTM) במיליון דולר 1,745
צמיחת מכירות (3 שנים) -5.78%
צמיחת מכירות 12 חודשים -8.71%
חוב פיננסי במיליון דולר 996
מחיר יעד ממוצע 19
המלצות קנייה 4
המלצות החזק 7
המלצות מכירה 1

 

אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ השקעות בידי יועץ השקעות בעל רישיון עפ”י דין המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. החברה מחזיקה ו/או עשויה להחזיק ו/או למכור במסגרת פעילותה השוטפת, ניירות ערך ו/או נכסים פיננסים של החברה הנסקרת, והיא עשויה לקיים קשרים עסקיים נרחבים ומגוונים עם החברה הנסקרת, למועד מסמך זה ו/או במועדים אחרים, הכל כמפורט לעיל ובין היתר משום כך ולאור האמור לעיל עשוי להיות לחברה ו/או נושאי המשרה שלה ו/או מנהליה ו/או עובדיה ו/או מי מטעמה עניין אישי בנכסים ו/או בחברות ו/או בניירות הערך המוזכרים בכתבה. אין בתשואות העבר כדי להבטיח תשואות דומות בעתיד.

כתיבת תגובה